<h1>בשר על גבי גחלים מיוחס לרב ביבי גאון סימן י"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
יעקב היו לו שני בנים ראובן ושמעון והלך שמעון בחיי אביו למדינת הים, ושהה שם ימים ושנים, ואחרי מות אביו כמה שנים בא וחלק עם אחיו בנכסי אביו, ועבד אחד שהיה של יעקב היה בבית בנו ומשמשו כעבד אל אדוניו גם קודם שחזר שמעון גם לאחר שחזר שמעון כמה שנים, וכי גדל בן שמעון אירע מעשה ששיחרר בן ראובן אותו העבד, ובא בן שמעון וערער עליו לומר עבדי הוא כי של זקני ושל אבי היה ותבעו לדין, וטען המשוחרר אדוני שהיה מוחזק בי כמה שנים חזקה בפני אביך ולא מיחה מעולם כי הוא שחררני ואין לך עלי כלום, וחפש בן שמעון אחרי עידי מחאת אביו ולא מצא. תשובה. אמת ואמונה היא החזקה חזקה גמורה דתנן [ב"ב כ"ח ע"א] העבדים יש להם חזקה בשלש שנים, ואף כאן היו כמה חזקות, אלא מפני הלעז שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה נכוף את בן שמעון שישחררנו, וזה יתן לו מקצת דמיו דבר מועט דאפילו עבדו גמור היה כיון שיצא עליו שם בן חורין אסור לשעבדו. ודנתי דין זה מדתנן פ' השולח [גיטין מ' ע"ב] עשה עבדו אפותיקי לאחר[ים] (שישחררו) [ושחררו] שורת הדין אין העבד חייב לרבו כלום, אלא מפני תיקון העולם כו' ואמרי' בגמ' מי שיחררו אמר עולא רבו ראשון שורת הדין אין העבד חייב כלום לרבו שיני כדרבא דאמר רבא הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד, אלא מפני תיקון העולם שמא ימצאנו בשוק ויאמר עבדי אתה כופין את רבו שיני לשחרר וכותב לו שטר על דמיו. ונחלקו עלי רוב החכמים לאמר אין צריך כלום שיחרור מבן שמעון כיון שהחזקה חזקה, ולפי שלא יטעה אדם אחר פסקי אבוא היום לשוב מטעותי, דלא דמי אהדדי דהתם כי אמר עבדי אתה יקבלו הכל דבריו כי כשעשאו אפותיקי לו אית ליה קלא, כדאמרינן [ב"ב מ"ד ע"ב] עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו, שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו, מ"ט עבד אית ליה קלא שור לית ליה קלא, וכיון דאית ליה קלא לאפותיקי של עבד, כי לא פרעו ועבר הזמן וזה הוציא שטר חובו ואומר לעבד עבדי אתה חוששין לדבריו וסבורין בשחרור [רבו] ראשון אין כלום דכולי עלמא לא בקיאי בדרבא דאמר הקדש חמץ ושחרור כו' ולהכי חשו חכמים ללעז זה, אבל הכא הכל יודעין כי חזקה קונה קניין גמור ושל בן ראובן ששיחרר היה, ושיחרורו שיחרור גמור, ואם יאמר בן שמעון עבדי אתה יודעים שאין בדבריו ממש, ואין כאן לעז, כי כל אותם שיודעי' שהיה של זקינו של בן שמעון יודעי' בו שהיה בחזקת בן ראובן ושלו היה ולא יחושו לעירעורו. ודווקא נקט הכא אפותיקי שהוא בא מכחו של ראשון שהוא רבו גמור וסבורים העם כיון דעשאו אפותיקי אין יכול לשחררו, אבל בן שמעון שאינו בא מכח בן ראובן אלא מכח זקינו אין חשש לליעוזו כי הכל מוחזקים בו שהוא של בן ראובן.
